מכור נקי

<wahres-sein.de style="padding-left: 90px; text-align: justify;" title="מכור נקי – מרכז גמילה מסמים. נגמלתי מסמים. מוסד גמילה ניקה ישראל">סיפור אישי של מכור נקי, נגמלתי מסמים ואני מאושר, מוסד גמילה

כאשר השתמשתי פעם ראשונה בסמים זה היה עבורי משהו שגרתי, לא ראיתי בזה שום דבר פסול ולא טוב כי אורח החיים שלי היה כזה, שהשימוש היה נראה דבר נורמלי. החברים שהיו איתי תמיד היו משתמשים בסמים , תפיסת עולם שלי הייתה שהסמים זה משהו בסדר, הכל טוב. ההורים אפילו לא שמו לב כאשר אני בתור נער מתבגר הייתי חוזר הביתה מסטול מחשיש, וhere זה כבר הסטלה הייתה הרבה יותר חזקה, התחלתי להשתמש בהרואין. גם השימוש בהרואין היה אירוע שגרתי בהחלט עבורי, בהתחלה אפילו לא הרגשתי את הסטלה, הקאתי המון, לא הבנתי את ה"כיף" שאחרים הרגישו. השימוש בסמים היה עבורי יום יומי, חייתי למען השימוש והשתמשתי למען לחיות. השימוש בסמים היה מאוד חזק, הייתי משתמש ב 4-5 גרם הרואין ביום ללא הבחנה וללא פחד שיום אחד זה יהרוג אותי.

לא היה בי פחד היה רק את הרצון העז להשתמש בסמים לא חיפשתי להיגמל

לא היה בי פחד היה רק את הרצון העז להשתמש בסמים והרבה. ההורים לא היו עבורי מישהו שיוכל לעצור אותי, ההתמכרות הייתה כה חזקה ש הייתי מסוגל לעשות כל דבר למען סם ללא מחשבה שזה יכול לגרום לנזק לי ולסביבה שלי. כאשר השימוש ניהיה יותר חזק מיום ליום משבוע לשבוע המצב הנפשי הלך והדרדר, מצב פיזי ניהיה גרוע מיום ליום והקריז הלך וניהיה קשה יותר לסבול אותו. הייתי במצב של בן אדם מת מהלך על שתיים. לא רציתי כלום חוץ משימוש בסמים למרות שהייתי בחור צעיר בן 17, כאשר כל החברים שלי בכיתה עשו חיים, שאפו להצלחות ולחיים טובים, אני באותו זמן הלכתי וחיסלתי את עצמי במו ידי. המחשבות היו אובדניות והתנהגות הייתה הרסנית. חוסר יכולת לנהל את חיי, חוסר יכולת לשלוט במתרחש איתי הביא רותי למצב של אבדון וחוסר אונים מוחלט

יום אחד בנסיבות מסוימות הציעו לי עזרה במרכז גמילה

יום אחד בנסיבות מסוימות הציעו לי עזרה, שמו אותי במצב של בחירה או שאתה יכול לקבל עזרה או שאתה פשוט ממשיך בהרס עצמי. התכנסתי בתוך עצמי ופשוט החלטתי לקבל עזרה, לא היה לי את הכוח להמשיך להשתמש, לא יכולתי יותר לעמוד במרדף היום יומי אחר הסם, אחרי הסטלה. האמת, לקחתי את הסם על מנת פשוט לקום בבוקר ושלא יהיה לי קריז, לא חיפשתי את הסטלה אלה לברוח מהקריז. זה היה סבל בלתי נסבל של 9 שנות שימוש רציף ויום יומי.

לאחר שהסכמתי לקבל עזרה, מצאתי את עצמי במרכז גמילה מסמים

לאחר שהסכמתי לקבל עזרה, מצאתי את עצמי במרכז גמילה מסמים, היה זה חורף קר , חודשים ינואר-פברואר-מרץ ביליתי במרכז גמילה במסגרת סגורה עם 4-5 קבוצות ביום. הייתי שבור אך מרוצה, הבנתי כי אני עושה את הדבר הנכון. היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שאני נרקומן, היה לי קשה לעבור תהליך גמילה פיזי, פחדתי מכאבים. המחשבה שיותר לא אשתמש בסמים לא הסתדרה לי בראש. הייתי זקוק לעזרה ותמיכה, לא יכולתי להסדר עם המחשבות והתחושות שלי, הרגשות הציפו אותי. אחרי 3 חודשים של גמילה לא פשוטה יצאתי ממסגרת סגורה והייתי נתון לעצמי, זה היה השלב הקשה ביותר בכל תהליך ההחלמה שלי. אחרי שבועיים נכנסתי למסגרת המשך של מרכז יום לתקופה של 10 חודשים ארוכים של עבודה עצמית קשה, לימוד עצמי, חיפוש אחר תשובות, קבוצות ושיחות שבמהלכן למדתי מי אני. למדתי לזהות את עצמי ואת החולשות שלי. אני היום נקי 15 שנה, נקי טוטאלי מהכל סמים ואלכוהול. אני מאוד רוצה להאמין שכל מכור או מי שסובל משימוש בכל חומר פסיכואקטיבי ימצא דרך לקבל עזרה וסיוע.

שלכם , יוני ברק