זה לא סוד שהתמכרות לסמים זה דבר מפחיד ונורא. לא פעם, כששומעים מצד המילים «מכור לסמים» עולה בראשנו המחשבה שאדם אחד נוסף בחברה שלנו אבד את דרכו בחיים האלה לנצח. התמכרות לסמים היא מחלה שמוגדרת מחלה של כל המשפחה. זה לא נחשב להרגל רע. התמכרות לסמים, כמה שזה נשמע מפחיד, היא המחלה המורכבת ביותר ברפואה המודרנית. אדם שנפל ל»מלכודת הסם » שולל לעצמו הכל — תקוות, שאיפות, אנשים אהובים, ילדים, קריירה וכן הלאה.
כמובן, אתם יודעים שקשה מאוד לשקם מכור לסמים או לאלכוהול או לכל חומר אחר. על פי הנתונים הסטטיסטיים, מכל החולים במרפאות לטיפול תרופתי שמגיעים להחלים, רק כשמונה אחוזים נרפאים בפועל. אלה נתונים סטטיסטיים גלובליים. ישנן שיטות להשגת שיעור החלמה גבוה יותר, אך אלה מקרים ייחודיים. להלן תגלה מדוע התמכרות לסמים כה קשה לטיפול לטיפול ושיקום
התמכרות לסמים מתחלקת לשני חלקים: זו התמכרות פיזיולוגית ( גופנית) ופסיכולוגית. רופאים למדו זה מכבר להתמודד עם ההתמכרות הראשונה, הפיזיולוגית. אבל באשר לתלות הפסיכולוגית של המכור, הכל הרבה יותר מסובך ומורכב. לעתים קרובות, לא המכור עצמו וגם משפחתו אינם יכולים להבין את היקף הבעיה הזו.
המכור נכנס למרכז גמילה, משלם לא קצת כסף עבור הטיפול, תולה תקוות גדולות. הוא מטופל זמן מה, נראה שהוא כבר מנוקה פיזית. אך מעט זמן עובר והמטופל חוזר לאורח חייו הרגיל.
סביר להניח שאתם מבינים שאחרי מספר שנים של התמכרות לסמים אדם מתרגל לעובדה שהוא נמצא במצב של הכרה שונה. «הנשמה שלו» מבקשת לחזור לעבר. הכל היה ברור ונוח שם. עישנתי — שכחתי — מצאתי עם מה לעשן, עישנתי שוב וכל זה בלי סוף. ואז פתאום אחרי גמילה, עוטף אותו עולם לא מובן ממנו הוא כבר איבד את ההרגל להתמודד עם הסביבה הזאת. ובאיזשהו מקום נולד קושי ופתאום במקום יש חברים שאיתם נהג לעשן. והכל חוזר לקדמותו. השימוש חוזר.
ההתמכרות הנפשית של המכור אינה רק הרגל רע. אדם לא יכול להתגבר על זה בכוחות עצמו ללא עזרה של אנשי מקצוע או מכורים מחלימים. הסיבה לכך היא שהמכור רגיל לעובדה שהנאה קשורה ישירות לשימוש בסם. אהבת הסם הופכת לבלתי נשכחת, והרע והקשה נשכח במהירות.
רופאים חוקרים מאמינים כי ההתמודדות עם התלות הפסיכולוגית בהתמכרות לסמים היא פעמים רבות יותר קשה מאשר זו עם פיזיולוגיה.
כמעט כל הזמן הוא חושב רק על הסמים ועל דרכים להשגתם.
בראש של המכור, נשמרו רק זיכרונות נעימים מהעבר של תקופת שימוש בסם, שום מידע שלילי הקשור לשימוש בסמים לא מופיעה בזיכרון של המכור כמו למשל השפלות, אלימות, ריבים עם הקרובים, מעצרים וכו’.
מצב רוחו משתנה ללא הרף וללא סיבה. נראה שהוא רגוע ואדיש לכל דבר, ואז פתאום, בלי שום סיבה, הוא מאבד את העשתונות.
כשאדם פשוט מתחיל להשתמש, נראה לו שהוא גילה דבר נפלא. עישון, הסנפה או זריקה אחת משנה לחלוטין את העולם סביבו. כל הבעיות נפתרות (כביכול) מעצמן. אני רוצה לחלוק את הגילוי המשמח שלי עם כולם. הוא הכי טוב והכי טוב בשבילו. נראה לו שהוא בשליטה מלאה על המצב — אני רוצה לעשן אז אני מעשן, אני לא רוצה אז אני לא מעשן או מסניף או כל דבר. אבל הרצון להשתמש בא שוב ושוב. תקופת התמכרות זו מכונה «התמכרות ורודה». לכל הניסיונות של אחרים להסביר למכור כיצד זה יכול להסתיים, התגובה היחידה של המכור היא «אתם פשוט לא מבינים כלום», «אני חזק יותר מהסם» ו»אני יכול להפסיק בכל רגע «. אך לאחר הניסיון הראשון להפסיק, ישנם תופעות לוואי (קריז), והאדם ממשיך להשתמש בבהלה על מנת לא להרגיש את זה כן גם כאלה שמעשנים «רק» מריחואנה או קנאביס רפואי.
לרוב יש מחסור כרוני בכסף. חייבים להשיג איכשהו. חברים , אלו שלא משתמשים מתרחקים ממנו בהדרגה מכיוון שהם כבר לא יכולים לסבול את תעלוליו והתנהגותו. העבודה והמשפחה נעלמים איתם. בדרך כלל, כאן האדם עושה את הניסיון הראשון לטיפול. אבל הוא לא לוקח את זה יותר מדי ברצינות וממשיך להשתמש, ומפסיק את הטיפול בהתמכרות. סוחרים ומכורים אחרים תופסים את מקומם של חברים, עבודה ומשפחה. העולם מצטמצם עד כדי: «לחיות בשביל להשתמש ולהשתמש בכדי לחיות «. המכור עוזב לחלוטין לעולם אחר. כאן כולם משתמשים זה בזה, כל הזמן משקרים ומרמים בכסף. אף אחד לא סומך על אף אחד. כולם רוצים להונות את כולם. והוא מקבל את כללי המשחק האלה. שום דבר לא נשאר קדוש — לטובת כסף לסמים, הוא מוכן להונות, לבגוד, לשקר. בנוסף, הסמים מקלים על כל מיני חרטות. הם פשוט לא קיימים.
מכור פעיל לסמים, רק כדי כל הזמן לחיות בסטלה, זקוק לפחות ל-100 שקל ליום. לכן עיסוקיהם יכולים להיות זנות, גניבה, מרמה וסחר בסמים. הדבר היחיד שהוא מפחד ממנו הוא להישאר בלי «הכיף». הסמים מעתה נקרא «לחם».
הנה מגיע קצת התייצבות. המכור מוצא את המנה שלו, יש לו דרכים להרוויח כסף באופן קבוע יחסית, אם כי זה דרך עיסוק בפלילים, נוצר מעגל של ספקי סמים או תרופות ממכרות. תקופה זו יכולה להימשך זמן רב למדי — מספר שנים ואף יותר. אבל הבעיות הולכות וגדלות. הבריאות מתחילה להתדרדר — השיניים, החסינות , הגוף והנפש מתחילים להראות אותות מצוקה בוהקים.
למשל אם מכור שמזריק אינו מקיים את כללי ההיגיינה הבסיסיים (מזרק חד פעמי, כף, שימוש במים להזרקה ולא מהברז וכו ‘), אזי נוצרות מחלות קשות יותר — HIV, הפטיטיס, הרעלת דם, שממנה לרוב מכורים לסמים מתים. מנת יתר אינה הסיבה השכיחה ביותר למותו של מכור לסמים. במוקדם או במאוחר נוצרות בעיות עם החוק. ההתרגשות העליזה הקשורה ל»שימוש הוורוד «מוחלפת בתחושת עייפות, ואז בחוסר תקווה. אם קודם לכן ההודעה על מות חבר ממנת יתר גרמה לתחושת פחד, עכשיו, להפך, מחשבות כמו: «איפה הוא מצא סמים כאלה?» . מאיפה הוא קיבל מוצר כל כך איכותי. אם, לעומת זאת, מוצר עם תכולת סמים גבוהה מהרגיל יוצא לשוק, המכור שלא מכיר את תחושת השובע לוקח מנה מוגברת. ידוע כי מתחילת השימוש בעת נטילת מוצר בעל תכולת סמים גבוהה, מכור לסמים חי בממוצע 5-6 שנים. הם אומרים שהאדם «הגיע לתחתית.»
אם הקורא הצליח לקרוא כיצד חי מכור לסמים, הוא יכול לדמיין מיד כיצד הם חיים ואילו תחושות חווים קרובי משפחתו של מכור זה. אולי אתם חלק מזה ומכירים זאת מקרוב.
ידוע מחקרית כי קרובי משפחה וחברים המתגוררים יחד עם המכור לסמים, לאחר חצי שנה של מגורים משותפים, סובלים גם ממחלה שנקראת — תלות שיתופית.
בהתחלה יש בהלה וכתוצאה מכך התנהגות בלתי נשלטת. ואז — דיכאון מחוסר תקווה, תחושת אשמה וקללה על כולם והכל. ואז — מה שנקרא הישועה. אין זה מפתיע שמחיים כאלה של מכור לסמים, המשפחה שקועה לחלוטין ברצון שאין לעמוד בפניו לשלוט בהתנהגותו של אדם אחר וכלל לא דואגת לספק את צרכיה החיוניים של עצמה. הרצון לשמור על בעלה, בנה או בתה מפני סמים הופך למטרה ולמשמעות העיקרית של חייה. אך בניסיון לשלוט בהם, הרוב מפסיק לשלוט בעצמם, מחשבותיה של אשתו (אם, ילד) בו זמנית מכוונות באופן אובססיבי לחזות הכל ולשלוט בהתנהגותו, כדי למנוע צריכת חומר כימי.
וזה מגיע לכל מיני צורות של סבל נפשי, פחדים וכעסים נסתרים, התגובה הטבעית של הרוב היא הכחשה. הם שוללים את עצמם כל כך בקלות, שהם יכולים להתעלם מבעיות חמורות, נראה שהם אומרים לעצמם שמחר יהיה טוב יותר! לעיתים קרובות תלויים בקודים עסוקים באופן אובססיבי במשהו שמאפשר להם לא לחשוב על הבעיה העיקרית .. הכחשה מאפשרת לתלויים בקודים לחיות בעולם של אשליות, מכיוון שהאמת כואבת ובלתי נסבלת עבורם. זה אופייני שתלויים בקודים מכחישים תמיד שיש להם סימנים לתלות שיתופית.
היא דרך סבירה יותר מאנשים אחרים להתמכר לאלכוהול ולכדורי הרגעה. מהלך חייהם של אנשים כאלה מלווה במחלות סומטיות. עם חוויותיהם הם מביאים את עצמם לשבץ והתקפי לב ומחלות אונקולוגיות.
חשוב להבין שהם חולים בשל העובדה שהם מנסים לשלוט במה שבאופן עקרוני לא ניתן לשלוט, כלומר. החיים של מישהו. אנשים הסובלים מתלות שיתופית עובדים קשה מדי ומשתמשים ביותר מדי אנרגיה בתהליך ההישרדות. זה קורה שעקב חוסר תשומת לב לבעיות האישיות שלהם, אנשים אלה מתים בגלל סוג כלשהו של מחלה פסיכוסומטית.
לפיכך, אנו יכולים לראות ביטויים שונים של תלות שיתופית . הם מתייחסים להיבטים רבים של פעילות נפשית והתנהגות אנושית, בריאותו הגופנית ובעיקר מערכת הערכים. הדבר העיקרי שיש לזכור הוא שאנשים הסובלים מתלות שיתופית זקוקים לטיפול של אנשי מקצוע מוסמכים, אך הם עושים זאת לעתים רחוקות.
רבים מהם עדיין נושאים בנטל האשמה והבושה, נואשים להיפטר ממנו על מנת להינצל. רבים נותרו פגומים מבחינה מוסרית, הם חווים עוגמת נפש, בתקווה קלושה להגיע אי פעם לשלום המובטח החורג מכל הבנה.
זו זעקה שקטה מהלב! האם יש תקווה? האם יש דרך להיפטר מהתמכרויות הללו? האם אני תמיד צריך לחיות עם הבושה הזו ועם הכאב הזה? האם יש דרך לסלק את דעתי מייסורים אלה — אובססיה, כאב, פחד, כעס, דיכאון? חייבת להיות דרך נגישה שתוביל אותנו לניצחון על כל אלה!
חשוב להבין שהבעיה אינה באדם האחר, אלא בעצמנו, בעובדה שאפשרנו להתנהגותו של אדם אחר להשפיע עלינו, ואנחנו מנסים להשפיע גם על האדם האחר. לכן, לכל האנשים הסובלים מתלות שיתופית יש תסמינים תוך-נפשיים דומים, כגון שליטה, לחץ, אובססיות ומחשבות, הערכה עצמית נמוכה, תיעוב עצמי, רגשות.
אנא מכם אל תחכו שהמצב ידרדר, אם יש לכם בעיה או אתם מכירים שזקוק לעזרה, תעשו צעד, תפנו לעזרה!
הגישה הטיפולית, הניסיון שלנו ותנאי אשפוז מביאים ליעילות גבוהה ביותר
טיפול גמילה במרכז גמילה שלנו נעשה בדיסקרטיות מוחלטת ללא שום חשיפה מרכז גמילה פרטי
כל התרופות הניתנות במרכז גמילה שלנו נמצאים תחת פיקוח של משרד הבריאות ובטוחות לשימוש