לא יכול לעזור, לא יכול להשפיע, לא יכול ! תחושה עמוקה עד עומקי הנפש של חוסר אונים, חוסר תקווה, כאילו העולם נעצר, אתה לא יכול להתרכז בשום דבר חיוני וחיובי בחיים שלך חוץ מאותו אדם שמשתמש הולך ונעלם. כמה דמעות זולגות מעיניהם של הורים, זעקת נפש אמתית. מצב שמביא את ההורים הרבה פעמים וריבים ואף פרידות. התמודדות עם מכור משתמש זה משהו שאי אפשר לחיות אתו לאורך תווך ולהישאר בשפיות בריאה. כל פעם הבטחות שהוא יכול להפסיק, שהכל בשליטה אבל שום דבר לא בשליטה, שום דבר לא טוב, רק אשליה של משהו שההורים או המשפחה רוצים להאמין מחוסר יכולת כבר להתמודד ורצון לקצת שקט, להרפות…
גמילה מסם אינו פתרון שיכול להחזיק זמן מה אם לא נתמקד בדבר האמתי שזהו השיקום הנפשי. משפחות שבהן ישנו מכור משתמש צריכים לדעת ולהבין שהיתרון האמתי למחלת ההתמכרות הינו פתרון ארוך ומתמשך. כתוצאה משימוש בסמים נוצרת תלות נפשית ופיזית. קצב היווצרות ההתמכרות וחומרתו יכולים להיות שונים: גיל, תדירות השימוש, מאפייני הבריאות השונים אצל כל אחד.
התלות הגופנית (פיזי)- מתבטאת בכך שהגוף אינו יכול לתפקד כרגיל ללא סם ובהיעדרו מתפתח תסמונת גמילה (תסמונת גמילה). הוא מאופיין בהפרעות פיזיות ופסיכולוגיות הקשורות לעובדה שהסם הפך לחלק מתהליכי חילוף החומרים בגוף.
לא הופנו לגורם (רגשי, נפשי) התמכרות לסמים, אלא להשפעה – כלומר לתהליך השימוש בסמים עצמו. הפסיכולוגיה של המטופל נתפסה כפחות משמעותית והועברה לרקע. כעת, הגורמים הפסיכולוגיים להתמכרות לסמים זוכים לתשומת לב רבה במחקר הגורמים למחלות התמכרות ובפיתוח גישות לטיפול. הסיבות הפסיכולוגיות להתמכרות לסמים אינן רק גורמים שגורמים לאדם להשתמש בחומרים פסיכואקטיביים שוב ושוב, אלא גם “מנוף” שכולל את עצם הרצון לנסות סמים בפעם הראשונה.